שוטף ומתמלא: 27.07.08

פרטיטורה לשירה חברתית

התו החברתי, פרויקט פיקוח על זכויות עובדים במסעדות ובתי קפה, ארגנו ערב שירה חברתית בנסיך הקטן בקינג ג'ורג' סימטה פלונית ביום חמישי האחרון. מספר שבועות לפני כן, יודית שחר אירגנה ערב דומה על מדרגות האוזן השלישית, עם הפנים לרחוב ולקהל לילה לבן, מפגן התרבות של עירית תל אביב ללא הפסקה.

אני יכול למנות עוד ערבי שירה חברתית רבים שעלו כאן בשנה האחרונה, לחלקם הייתי שותף כפעיל בעמותת מען, וחבר במפלגת דעם, מכפר מנדא וטבעון, ועד לתל אביב. ערבים נוספים הועלו בירושלים אצל הפנתרים המתחדשים, וגם בפולגת לאחר הפיטורים ועוד.

משוררים רוצים לדבר חברה. ארגונים חברתיים רוצים שהשירה תדבר אצלם. כולם מרוצים במסגרת אי הנחת מההתרוששות הכלכלית של המעמד הבינוני, שמובילה לערבי תרבות עם זיהוי של הזדהות מעמדית.

משוררת, ששיריה אהובים עלי, אמרה בסוף הערב בנסיך הקטן, אני יכולה לנחש את לקסיקון המילים של השירה החברתית או הפוליטית.

שתכתוב לנו פרטיטורה, עם הכישרון שלה אנחנו יכולים להרוויח משהו.

בסוף שבוע שעבר, פרסם הניו יורק טיימס בדף הבית שלו צילום של סצנת רחוב בנווה צדק. הכותרת שלו זעקה - תל אביב, בירת הקוליות של הים התיכון. כלומר הערב שהשתתפתי בו בנסיך הקטן היה השבוע אחד מהאירועים הקוליים ביותר בסביבת הים התיכון, מברצלונה ועד לטוניס.

חרושת תרבות ענפה מתרחשת בעיר תל אביב, זו שעושה אותה כל כך קולית, שבשוליה מתקיימים ערבי השירה החברתית, עיר עצומה בכישרון תרבותי, נודפת פעילות אין סופית, חלקה בחינם, חלקה בתשלום, רק מלהצליב את מה שקורה בה דרך המדריכונים המקומיים, המכונים הכרוניקות, את יכולה לקבל מיגרנה.

ובכל זאת מי הם עובדי חרושת התרבות הזו? מיהו כוח העמל היצירתי שחי כאן? ומהו מצבו כמעמד עובד?

שאלות שלא נשאלות כמעט אף פעם, אפילו לא באירועי השירה החברתית, אפילו לא על ידי פועלי התרבות בעצמם, שאלה שאני מתעקש להעלותן בכל עת כשאני מוזמן או יוזם ערב כזה, באילו תנאים עובדים פועלי התרבות התל אביביים? כיצד מעסיקים אותם? כיצד משלמים להם? האם יש להם פנסיה? האם חוזי ההעסקה רצופים על פני 12 חודשים? האם זו חברת כוח אדם, או מעסיק ישיר?

והתשובה על פי רוב - פועל התרבות הוא מועסק פרילנסר בטלויזיה החינוכית, מרצה של שמונה חודשים במכללה לאמנות נחשבת, בעירית תל אביב, הוא יכול להיות מורה לאמנות המועסק בחברות כוח האדם שהקימה העיריה, יובל חינוך, מוסדות חינוך, או עזרה וביצרון. השחיתות ההעסקתית פושה בכל, ונקראת- העסקה פוגענית.

בערב של התו החברתי הקראתי את "מדברים איגוד", שיר של פיט סיגר, שתרגם לעברית יהושע סיימון. שיר שמפיח תקווה, ומכתיב לנו פרטיטורה להקמת איגוד מקצועי כפתרון ליצירת כוח מחולל שינויים על ידי התארגנות עובדים.

www.etgar.info/he/article__255/פרטיטורה_לשירה_חברתית
21.11.2008, 21:11