![]() |
מאת
מיכל שורץ
מילות מפתח:
חומת ההפרדה,
ירושלים
איננו יודעים אם מתקיים מו"מ סודי בין אולמרט לאבו מאזן בנושא ירושלים. אך גם אם הוא מתקיים, אין לו שום ערך על רקע גל ההתנחלות ששוטף את העיר ואת סביבותיה, במטרה לנתק את ירושלים המזרחית מהגדה המערבית ולמנוע ממנה להפוך לבירת פלסטין העתידית. זהו מסר ברור שממשלת אולמרט אינה מעוניינת בשלום, אלא רק בקיומו של תהליך שלום, שבחסותו היא יכולה להמשיך ולהתנחל באין מפריע.
מאז ועידת אנאפוליס נתונה ירושלים תחת מתקפת התנחלות היפר אקטיבית ופומבית, כאילו כבר אין צורך להסתירה או להכחישה מול הרשות הפלסטינית ודעת הקהל העולמית. אם הייתה לועידת אנאפוליס הכושלת תוצאה כלשהיא, הרי זוהי התוצאה המובהקת ביותר שלה.
הנושא עלה לכותרות ע"י אלי ישי, אשר איים להיעדר מהצבעת אי אמון בממשלת אולמרט ב-10 במרץ, על רקע הקפאת ההתנחלויות בירושלים, והשמיע איומים חוזרים ונשנים להסתלק מהקואליציה במקרה שזו תשא ותיתן על חלוקת ירושלים. אולמרט מיהר "להיכנע" לישי למען שלום הקואליציה ושלום ירושלים, בירתה הנצחית של עם ישראל, וביטל את הקפאת ההתנחלויות. אולמרט הגדיל לעשות ב-31 במרץ כאשר התחייב בפני מנהיגה הרוחני של ש"ס, עובדיה יוסף, לבטל את הקפאת ההתנחלויות של מה שמכונה "עוטף ירושלים". בו ביום אישרה הועדה המקומית לתכנון ולבניה בירושלים את בנייתן של 600 יחידות דיור בפסגת זאב. לגבי הטענה כי הדבר נעשה בניגוד להתחייבויות הממשלה לפלסטינים, ענה ראש הממשלה המיתמם כי "ביתר איננה התנחלות חדשה", וכי "אין צורך להכריז כל יומיים שהשכונות בירושלים ימשיכו להיבנות, ושאנחנו לא נעזוב את גושי ההתיישבות".
שבועיים וחצי קודם, פרסמו סוכנויות החדשות כי אהוד ברק הציע למתנחלים עסקה, בידיעת לבני ואולמרט, שעל פיה הוא יעבה את גושי ההתנחלות האמורים להישאר בידי ישראל במקרה של הסכם עתידי עם הרשות, כמו גוש עציון, מעלה אדומים וגבעת זאב, כולם בעוטף ירושלים (בנוסף לאריאל ואלקנה). בתמורה יסכימו המתנחלים לפנות 18 מאחזים בלתי חוקיים. כצפוי, בעוד שפינוי המאחזים נשאר בגדר הבטחות מוכחשות, הבניה בהתנחלויות משתוללת.

מעלה אדומים, צילומים: תומר אפלבאום
ואולי החמור מכל הוא שלראשונה מאז כיבוש העיר העתיקה ב- 1967, החלה ישראל לרשום את נכסי הרובע היהודי בטאבו, למרות שרובם כלל אינם נכסים יהודיים. זהו תקדים מסוכן שמשמעותו השתלטות על רכוש פלסטיני בירושלים.
מטרות ההתנחלויות בירושלים וסביבותיה אינן בגדר סוד: השתלטות על אדמות וריכוז פלסטיני; שמירה על רוב יהודי של 2/3 לעומת הפלסטינים, ופינויים מירושלים במידת האפשר; מניעת היווצרות רצף גאוגרפי בין השכונות הפלסטיניות לבין עצמן, ובינן לבין ערי הגדה, בית לחם ורמאללה; חומת ההפרדה רק מזרזת ומעמיקה את תהליך ההפרדה. כך תבלע "אל קודס" הערבית ב"ירושלים" ותמנע האפשרות להפכה לבירה פלסטינית עתידית.
מאחר וישי טוען כי הייתה הקפאה של הבניה בהתנחלויות ובירושלים המזרחית, וכי אולמרט הפשיר אותה הודות ללחצי ש"ס, בעוד ששר השיכון זאב בוים מכחיש כי הייתה בכלל הקפאה, נשאלת השאלה, הייתה או לא הייתה? במיוחד לאור העובדה שהמסייר בירושלים המזרחית ובהתנחלויות הסוגרות עליה, יכול היה להתרשם מהיקף הבניה המאסיבית בכל מקום.
התמונה מסובכת ומבלבלת, בגלל השפע הגדול של תוכניות התנחלות, וחלקים מהן, שנמצאות בהליכים שונים של תכנון, אישור, פרסום מכרזים וביצוע. כל זה מקשה על המנסה לעקוב אחר מה חדש בזירת ההתנחלות, מה הוא המשך של הקיים, ומה הוקפא אם בכלל. יש לציין בהקשר זה כי החלטת אולמרט מסוף דצמבר, ערב ביקורו של בוש באזור, שכל בניה בשטחים שנכבשו ב- 1967 והנמצאים מחוץ לתחום המוניציפלי של ירושלים, צריכה את אישורו של שר הבטחון, איננה החלטת הקפאה.
את התמונה מבהיר ח'ליל תופקג'י, מנהל מכון המפות של ה"מרכז למחקרים ערבים" בירושלים: "מה שהוקפא בשנת אלפיים לא הייתה הבניה בהתנחלויות שאושרו, אלא הכנת תוכניות מתאר של התנחלויות עתידיות, כמו למשל בגבעת המטוס (ליד בית צפאפא), באזור אי.1 (המחבר את מעלה אדומים לירושלים), ובגבעת זאב, הנמצאת מחוץ לתחום המוניציפלי של ירושלים, מצפונה. אבל תוכנית המתאר בהר חומה (ג'בל אבו ג'נים) הסמוכה לבית לחם, אך הנמצאת בתוך התחום המוניציפלי של ירושלים, לא הוקפאה כלל, למרות המחאות.
חגית עופרן, מצוות המעקב אחר ההתנחלויות ב"שלום עכשיו" מוסיפה ומבהירה: "אם מישהו חשב שמדובר בהפסקת בתים גמורים למחצה בהתנחלויות, ותשלום פיצויים לקבלן, זה לא קורה. גם לא הוקפאו תוכניות שאושרו בועדות תכנון ובניה, גם אם עדיין לא התחילו לבנותן. להיפך, בהר חומה למשל, ערב ועידת אנאפוליס הממשלה החליטה על בניה של 307 יחידות מגורים חדשות, ולא עצרה אותן למרות המחאות האמריקאיות והבינ"ל. כמו כן פורסמו לאחרונה מכרז לבניה של 440 יחידות דיור ליד צור באהר בדרום ירושלים, ומכרז נוסף לבנית בית מלון בגילה".

נוף ציון
מאז אנאפוליס אושרה מחדש בניית 550 יחידות דיור בגבעת זאב. למעשה התוכנית אושרה כבר ב-1999, אלא שאז פרצה האינתיפאדה, והקבלנים הם שהקפיאו אותה, ולא הממשלה. בנוסף, ועדת התכנון והבניה בירושלים אישרה לאחרונה תוכנית לבנית 2200 יחידות דיור בגבעת המטוס, מתוך 4000 יחידות מתוכננות. תוכנית זו הוקפאה בעבר משיקולים הקשורים בתוכנית השלום, ועתה היא הוצגה להגשת התנגדויות.
בנוסף הוצגה תוכנית לבנית 393 יחידות דיור בנווה יעקב, הנמצאת בתוך גבולות ירושלים, ואשר יחברו אותה עם התנחלות אדם בגדה, להגשת התנגדויות. כך גם תוכנית לבניית 1300 יחידות דיור ברמות, שמתוכן 105 יחידות נמצאות מעבר לקו הירוק. כמו כן החליט האוצר להעביר למשרד השיכון 5 מליון שקל לזירוז התוכנית הזו, ולדברי עופרן, לא ברור אם ההקצאה הזו היא ישנה או חדשה. ובנוסף אושרה בנייתן של 600 יחידות דיור בפסגת זאב. ח'ליל תופקג'י לוקח בחשבון גם את התשתיות החדשות להתנחלויות שאושרו, ומצביע על כביש הטבעת המזרחי, העוקף את צור באהר וסוואחרה בדרום מזרח ירושלים.
מובן שכל התוכניות שאושרו לפני אנאפוליס ממשיכות במלא הקצב: כך הבניה בשכונת "נוף ציון" הצמודה לג'בל מוכבר בדרום ירושלים. זוהי עבודה של קבלנים פרטיים ולא של הממשלה, והדירות הראשונות משווקות בימים אלו; כך גם העבודות בפסגת זאב והר חומה בתוך ירושלים, במעלה אדומים וביתר עילית במה שמכונה "עוטף ירושלים", ועוד.
דו"ח חדש שפרסמה תנועת "שלום עכשיו" ב-31.3 מצביע על כך שמאז ועידת אנאפוליס פורסמו מכרזי בניה ל- 750 יחידות דיור, בהשוואה לשנה שעברה שבה פורסמו מכרזים ל- 47 יחידות בלבד. מחקר שעשה תופקג'י מסכם כי מאז 1968 ועד פברואר האחרון, ישראל הפקיעה 24 אלף דונם מהאדמות של ירושלים והשטחים שסופחו לה, שמתגוררים בהם 182 אלף מתנחלים. ומאחר וההתנחלויות הותיקות מתרחבות כל הזמן, מספר המתנחלים עולה בהתאם.
בנוסף, בעיריית ירושלים קיימות תוכניות להוסיף ולהתנחל. נזכיר רק את התוכנית של בוים להקים שכונה חדשה באבו דיס, מהצד הירושלמי של החומה, על אדמות שקנה המליונר ארווין מוסקוביץ. כמו כן הכריז על כוונתו לבנות 1600 יחידות דיור בגבעת זאב והר חומה, ועדיין לא הזכרנו את התוכנית להקים שכונה גדולה בעטרות.
ירושלים המזרחית עוברת שינויים מתמידים, והמבנה הדמוגרפי שלה משתנה ללא הכר אחרי 40 שנים של התנחלות בתוכה ובסביבותיה. בשכונה כמו שיח' ג'ראח כבר קשה להבחין בבתים הערבים המקוריים, הנבלעים בתוך רשת הכבישים המהירים, המנהרות, בתי המלון, משרדי הממשלה, והקמפוס האוניברסיטאי בהר הצופים הסמוך.
יתכן שאחד הנושאים היותר רגישים בירושלים הוא ההתחלה של רישום של בתי הרבע היהודי בעיר העתיקה בטאבו, צעד בעל משמעות פוליטית מרחיקת לכת, אשר פורסם לראשונה בכתבתו של נדב שרגאי (הארץ, 11.3.08). מאז כיבוש העיר העתיקה ב- 1967 נמנעה ישראל מהסדר ורישום רכוש, אולי משום שחששה שהנושא יעלה את שאלת הבעלות של הנכסים הערבים הרבים שנמצאים בירושלים המערבית מאז 1948, בשכונות כמו טלביה, בקעה, וקטמון, שרשומים בטאבו על שם בעליהם הערבים, וברחבי ישראל.
נראה שהיום ישראל הפסיקה לחשוש מהסדר רכוש. יתכן שההסבר לכך טמון בהסכמה פלסטינית על חלוקת רובעי העיר העתיקה עפ"י הבנות קלינטון, שלפיהם הרבע היהודי והארמני יהיה בשליטת ישראל, והיתר בשליטת הרשות. ובעוד שהסכם על ירושלים נראה רחוק מתמיד, ההשתלטות הישראלית על נכסים ערבים באמצעות הרישום בטאבו, צעד חד צדדי בעליל, כבר התחילה.
במסיבת עיתונאים שערכו ח'ליל תופקג'י ועו"ד אסאמה חלבי בירושלים ב-20 למרץ, הם הבהירו שרישום נכסי הרבע היהודי בטאבו מנוגד לחוק הבינ"ל. בחומר הרקע שהכינו מוזכר כי עם תום המלחמה, פינתה ישראל את כל הפלסטינים שגרו בבנייני הרובע היהודי, כולל כאלו שהיו ברשותם רישומים בטאבו המוכיחים כי גרו בנכס השייך להם. פעולה זו מנוגדת לאמנת ג'נבה הרביעית ולהחלטות האו"ם.
בשנת 1968 הודיע שר האוצר דאז, פנחס ספיר, על הפקעת 1300 נכסים המשתרעים על 116 דונם בעיר העתיקה, ברבע היהודי, ל"צרכי ציבור", ובתוכם 790 בתים, 1,048 חנויות, חמישה מסגדים וארבעה בתי ספר. זאת למרות שכ-85% מהרכוש ברבע היהודי אינו שייך ליהודים. קודם לכן פינו הישראלים את שכונת המוגרבים, והרסו את כל 132 בתיה, כדי לבנות את "רחבת הכותל". זאת למרות שמתוך הבתים שנהרסו, רק בית אחד היה רכוש יהודי.
ישראל גם טוענת שבבעלותה עוד 40 דונם בעיר העתיקה מחוץ לרבע היהודי, בעיקר ברחוב הגאי, הסמוך להר הבית. בפועל, אומר תופקג'י, יש לה שם 10 נכסים, ובהם הבית של שרון, חלקם רכוש יהודי, על חלקם השתלטה מסיבות בטחוניות, וחלקם נכסי נפקדים.
זיאד אבו זיאד, עיתונאי ויועץ מדיני ירושלמי, מדגיש: "כולם יודעים שבלי הסכמה על ירושלים אין פתרון מדיני, בעוד שישראל אינה מפסיקה להתנחל בירושלים וסביבה, במטרה לנתק אותה מהגדה המערבית, ולמנוע מו"מ עליה. זהו מסר ברור, המעודד את הקיצונים בשני הצדדים, שישראל איננה מעוניינת בפתרון מדיני לסכסוך".
איננו יודעים אם מתקיים מו"מ סודי בין אולמרט לאבו מאזן בנושא ירושלים. אך גם אם הוא מתקיים, אין לו שום ערך על רקע גל ההתנחלות ששוטף את העיר ואת סביבותיה, במטרה לנתק את ירושלים המזרחית מהגדה המערבית ולמנוע ממנה להפוך לבירת פלסטין העתידית. ממשלת אולמרט אינה מעוניינת בשלום, אלא בקיומו של תהליך שלום, שבחסותו היא יכולה להמשיך ולהתנחל באין מפריע.
ברור גם, שהמחאות האמריקאיות בגין ההתנחלויות אינן יותר מטקס, שאינו מבשר הטלת סנקציות על ישראל. מפת ההתנחלויות הישראליות בגדה, ובמיוחד סביב ירושלים ובתוכה, אינה מאפשרת פתרון מקובל על שני הצדדים, ומותירה לדורות הבאים ירושה של אלימות.
הוספת.
תגובה חדשה.
www.etgar.info/he/article__216/פרץ_התנחלות_היפר_אקטיבי_בירושלים_וסביבותיה
07.01.2009, 15:01