גליון 16, נובמבר 2005

"פועלות"- סרט קצר על מאבק ארוך

ב-18 במאי הוזמנו שירי וילק ושרון הורודי מוידאו48 להציג את סרטם הקצר "פועלות" במרכז ווילי ברנט בירושלים.

הסרט "פועלות" מתאר את "הצמא לעבודה" של נשים ערביות מהגליל. בשנות התשעים נסגרו רוב מפעלי הטקסטיל בישראל ואלפי נשים ערביות נותרו מובטלות וללא יכולת למצוא עבודה חדשה עקב המיתון. האבטלה, העוני והחזרה לדת, הביאו רבות מהנשים למצב שבו הן נסגרו בבתיהן.

שתי עמותות, סינדיאנת הגליל ומען – עמותה לסיוע לעובדים, הבינו את הצורך במציאת אלטרנטיבה ומתן תשובה למצב הקשה.

סינדיאנת הגליל, מפעל קטן (ללא מטרות רווח) הנמצא במג'ד אל-כרום, מייצר ומשווק שמן-זית, סבון וזעתר. במפעל מועסקות נשים המקבלות שכר הוגן ואת מלוא הזכויות הסוציאליות.

בסרט מרואיינות נשים שונות, חלקן עובדות בסינדיאנת הגליל וחלקן בחקלאות. הן מספרות על הסיבות שהניעו אותן לצאת לעבוד, על הלחצים החברתיים המופעלים עליהן להישאר בבית, וגם על מקומות עבודה בהם זכו ליחס נצלני, לתשלום לא הוגן ולאי-כיבוד זכויותיהן הבסיסיות.

הסרט הופק במיוחד לאירועי יום האישה הבינלאומי בנצרת שארגנה עמותת מען. לאחר שתי הקרנות מוצלחות בנצרת ובתל-אביב (בבמת אתגר) הגיע הסרט להקרנה בירושלים.

מרכז ווילי ברנט, הנקרא על שם זוכה פרס נובל לשלום, הוא מקום מפגש המיועד לפוליטיקאים צעירים מישראל, פלסטין וחו"ל.

לפני הקרנת הסרט סיפרה שירי וילק על וידאו48, על הרעיון שמאחורי העבודה כקולקטיב ועל הסרטים הקודמים שנעשו על ידי הקבוצה. וילק הדגישה את דרך הפעולה של הקבוצה שכל סרטיה נעשו בשיתוף עם הקהילה ומתוך רצון לעודד אותה לפעול ולשנות.

עוד בטרם נדלק האור בסיום ההקרנה, עמד בקהל גבר שהכריז כי הסרט הרגיז אותו וכי הוא אינו מוכן לקבל את הצגת הנשים "האנלפבתיות" (כפי שהוא כינה בהכללה את כל המשתתפות בסרט), כמייצגות את כלל הנשים הערביות. הוא הציג עצמו כ"ערבי משכיל" מתוך ישראל וטען שכל הנשים במשפחתו עוסקות במקצועות חופשיים ובעלות תארים אקדמיים. הוא טען שהסרט אינו משקף נכונה את המצב של הנשים הערביות בישראל. בקהל עלו קולות נוספים שהביעו מחאה דומה.

הדיון חשף מצב של הכחשה וניכור מעמדי בתוך החברה הערבית. זוהי בדיוק המציאות שמנסות עמותת מען וקבוצת וידאו 48 לשנות. הסטטיסטיקה מצביעה על כך שרק 17% מהנשים הערביות יוצאות לעבודה, לעומת 50% מהנשים היהודיות. אנו עומדים כאן מול תופעה גורפת, ולא מצב שהוא נחלתן של קומץ נשים "אנלפבתיות".

בתחילה נשמעו בעיקר קולותיהם של הגברים בקהל, וכששוב יכלו הנשים לשמיע את קולן יצאו חלק מהגברים בהפגנתיות מן החדר, מבלי להקשיב להמשך הדיון, שהחל להתקרב לנושאים שבהם הסרט נוגע.

אין בושה בלהיות חלק ממעמד הפועלים. הסרט מתאר נשים חזקות, הראויות להערצה, שלמרות כל הקשיים יוצאות לעבודה.

אחת הנשים מספרת:
"אם אני לא אעבוד, ארגיש שאני לא שווה כלום. כמה אפשר לבשל, לעשות כלים וספונג'ה".

אחרת מספרת שיש לה שמונה אחים ושניים עומדים להתחתן ומשום כך עליה לתרום את חלקה למאמץ המשפחתי. הסרט "פועלות" שולח מסר לכל הנשים, להיאבק על זכויותיהן הבסיסיות וקורא לכל העובדים, נשים וגברים להתאגד. סינדיאנת הגליל ומען מציעות שני ניסיונות חשובים. במובן זה "פועלות" הוא סרט קצר על מאבק ארוך.

www.etgar.info/he/article__160/פועלות-_סרט_קצר_על_מאבק_ארוך
22.11.2008, 05:11