תרבות

דרך

אף כי לא נוכל לשוב עלינו לחפש
לא על פי אותות: ציפורים מתכנסות, נשר נוסק, עפר מתערבל על דרך,
אלה הוחלפו בסימנים ברורים יותר, רמזורים ושלטים
מוסיקה נשמעת בליל חורף
מישהו עוד שר בוגי - ווגי מבלי להבין
לא אלה הסימנים, פנו לאחור.

מזמן היה עלינו להביט באותות שלא מהשמיים,
לברר ממה מתקינים את כלי הנשק.
התעשייה היום כבדה מאי פעם
סירים ורובים, פרנסות, קרן פנסיה, ביטוח לא מושלם
נסו למצוא את הסימנים
גם אם הרעש מחריש אוזניים משהו מסתנן בעדו
מוסיקה, תווים מקונצ'רטו אחר

ליל סוף אוקטובר
הלב מתקרר וכפות הרגליים קופאות על אריחים פשוטים,
פירות החורף נחים על השיש
לא בהם תחפשו את הבית
העיטורים משניים,
מישהו נוקש בכל החלונות
יש דברים אומללים מן המוות

מתחת לחוטי החשמל
אנו חדשים ועתיקים מן הפקודות
"שתה אותי", "אכול אותי",
גם אם התאחתה התבנית הישנה
"שבור אותי", "נפץ אותי"
גם אם לא נוכל לשוב
"זכור אותי"

יד נאחזת במעקה חדר המדרגות הריק
ציפורים יורדות על הארץ במבנה וי שקול
קולך הנשבר,
כל האותות הופכים שקופים לקראת בוקר.