תרבות

שמי חן אושרי בת 28 בוגרת המחלקה לצילום "קמרה אובסקורה", מלצרית.

מאת חן אושרי
מילות מפתח: נשים, שירה

אני מסתכלת סביבי וערמות של דפי טיוטא פזורים בכל עבר.
השעה מאוחרת אולי עוד ניסיון, אולי מחר,
יום חדש.
אני עדין לא מצליחה,
פתאום הבנתי
אני צלמת .
המעבר הזה קשה לי.

יום ראשון:

לובי – ראיון עבודה.

יום שני:

מדידות: 2 זוגות מכנסים
3 חולצות.
3 סינרים.
1 עניבה.
1 שם תג.

אגף כוח אדם.
מפתח ללוקר.
חוברת הדרכה.
כרטיס עובד .
סיור.

11:30 קומת מרתף אפופת עשן , ארוחת צהרים.
אני מחפשת חלון ולא מוצאת.
מנסה לשחרר את העניבה, אולי זה יעזור.
אני רוצה הביתה.
מדליקה סיגריה.
בחורה צעירה מעבירה לי אש.
את חדשה כאן היא שואלת.

יום חדש:

17:00 ארוחת ערב.
תחושת בדידות.
כמו טיול בארץ זרה.
אני חייבת את המצלמה שלי.
הרי זה לא אמיתי.

שבוע 16:

11:30 ארוחת צהרים
אני כאן כבר 4 חודשים,
ויש לי סיפור לספר לכם.
סיפורם של אנשי היום יום שנמצאים כאן לשרותכם.
שדואגים שלכם יהיה טוב.
חדרניות, שוטפי כלים, אנשי אחזקה, טבחים ומלצרים.
הסיפור האמיתי.