ישורון, מרחב
גרסת הדפסהתרבות
המערב
זאת עירייה מנומנמת
על גבול המדבר התרבותי
מרפסות עץ עם כיסאות פלסטיק
עציצים קטנים וראשים חבויים,
כלבים שוכבים בערמה
מתגרדים עד כלות הנשימה.
זאת שעת צהריים
ואין פה שום חוק
מלבד המחנק,
אז אנחנו הולכים לאט
נזהרים עם תנועות הידיים
צורבים זה לזאת בעיניים,
מחכים לאיזו שליפה מתוחה
לטיפת זיעה שתיפול
במכה לרצפה.
.
רחשי גלגלים רחוקים מהדהדים כפרסות סוסים.
את כל העגלה שלנו סחבנו לכאן,
מדמדמים באיזו שהיא צורה מטפורית
פצועים באיזו שהיא צורה מציאותית.
בואי עכשיו, קרוב אליי
ואלקק לך את הדם
את המלח
כי זה או אני או הם
והם הרבה יותר טורדניים.
תוכן
הוספת.
תגובה חדשה.
