שוטף ומתמלא: 11.07.08

יאללה ביי ...

מתוך התערוכה, יאללה ביי, פהד חלבי. אוצר - דורון רבינא. עד ה22 באוגוסט.
גלריה המידרשה, דיזינגוף 34 תל אביב.
א-ה 12:19 ו' 10-14

לפני כשנה כשטיילתי בת''א, נתקלתי ברחוב לבונטין בתהלוכה של עשרות אנשים. מטרת התהלוכה הייתה ציון ארבעים שנה לכיבוש. את התהלוכה הובילה בחורה צעירה, שלבשה מכנסים קצרים וחזייה סרוגה בצבעי דגל פלסטין. כך בחרה הבחורה הישראלית השמאלנית להזדהות עם סבלו של העם הפלסטיני.

המקרה הפתיע והרגיז אותי באותה מידה, ונותר חרוט בזיכרוני עד שהגיע הרגע לעשות עם זה משהו. החלטתי לתעד את המקרה וציירתי את "נטלי", אחת מכוכבות הפורנו שמופיעה במגזין "בננה", מגזין פורנו לפירסום נערות ליווי בתל אביב, לבושה חזיה עם צבעי דגל פלסטין. מטרת הבחירה בנטלי היתה הקצנת מקרה הבחורה מלבונטין.

המקרה הזה ורבים אחרים שאני נתקל בהם מדי יום מעמידים אותי, כאמן ערבי שחי ופועל בתל אביב, מול שאלות קשות על אופי החברה הישראלית והתייחסותה לכיבוש. המעשה של הבחורה מלבונטין סימל בעיני את רצון השמאל התל אביבי להזדהות עם סבלו של עם אחר, אבל במינימום סיכון והקרבה, ובצורה הכי מגוחכת, אירונית ושטחית. זו דרך שמאפשרת להסיר את הנטל המסורתי של רגשי האשם כתוצאה מדיכויו של עם אחר, להרגיש סוג של שלווה פנימית, ואז להמשיך ולחיות כאילו שום דבר לא קרה.

בתערוכה הנוכחית אני מציג כמה עבודות שאין ביניהן קשר סידרתי אסתטי, אבל יש ביניהן זיקה רעיונית. העבודות הן סוג של סנאפשוטים שנוגעים בשאלות שמעסיקות אותי, בראשן שאלת הזהות שלי ושל האחר או ביחס לאחר, שאלת המעמד החברתי פוליטי, והשייכות הלאומית ובכלל.

שם התערוכה, יאללה ביי, הוא מושג משפת הרחוב הישראלי, חיבור בין שתי מילים הבאות משפות שונות, האחת ערבית, (והיא בעצם חיבור של שתי מילים, יא אללה, يللا, يا الله) והמילה השניה באה מהשפה האנגלית ( Bye )החיבור הזה מייצר מסמן חדש, (יאללה ביי), על מסומן, (החברה הישראלית), שעדיין מחפש את תווי הזהות שלו.