הרהורים על הפגנת פולגת, קריית גת

מה אפשר לכתוב על הפגנה? שהיה חמסין כבד ושהציפורים על חמשת העצים המאובקים לא צייצו?
שעמדנו מול שערי מפעל שלא הסכים להוציא לנו כבל חשמל, ושהגנרטור ומערכת ההגברה היו תרומה של אחד מהמפגינים?
שכמעט ולא הגיעו מפוטרים, גם בשל העצב, הכאב, וגם בשל אי הבהירות עד כמה ההשתתפות שלהם באירוע מסוג כזה יכולה לחבל בקבלת כספי הפיצויים, או בסיכוייהם במציאת עבודה עתידית?
על מה הפגנתי בעצם? הרי המפעל כבר נסגר, והפועלים שפוטרו לא הגיעו ברובם להפגנה, יכולתי לוותר.

יום לפני, הייתי עם בתי בתערוכה בחולון במסגרת '60 שנה למדינה'. ידידי האוצר, רצה להזמין אותי לאירוע נוסף ואמרתי שביום ג' אני בהפגנה בקרית גת, ידידי ענה לי: "ממילא אף אחד לא יגיע". הבטתי בעיניו ואמרתי: "לי חשוב להגיע". יצאנו מהמקום וקטנתי בת ה-12 הפטירה בביטול: "איזה איש מוזר, לחגוג שישים מעניין לו, והעתיד שלנו כאן לא מעניין לו..".

אז זהו, אני הגעתי למסקנה שאני הולכת לכל הפגנה שיזמינו אותי ושאני יכולה להגיע, ולא אכפת לי אם גם נהיה שני מפגינים בהפגנה שאני מאמינה במסר שלה.
כי יום אחד כשאצטרך לתת דין וחשבון לעצמי היכן הייתי כשהתועבה השתוללה, אזכור שלפחות מחיתי, עם עוד כמה חברים, מול מפעל סגור, שלפחות כתבתי על האנשים, על הכאבים, ולא התגנדרתי באסקפיזם לירי בשירי חרציות, מעיינות, פיות, ושאר בריחות ממציאות.

אתמול הפגנתי על חברה שמכרסמת ומחסלת ומדכאה את היסודות הקיומיים שלה, את מעמד הפועלים. חברה שנוטשת את פועליה בידי כרישי עסקים שמתייחסים למפעל כאל אופציה כלכלית גרידא להתעשרותם המהירה, הפגנתי על חברה אדישה שלא אכפת לה מגורלם של עוד שלוש מאות מפוטרים ומשפחותיהם שנותרו ללא עבודה, ללא שכר, ללא כבוד, בעיר מוכת אבטלה.

חברה זונה, מנוכרת, סוגדת לערכים חומריים, מוחצנים, ריקים. סוגדת לעגל הזהב. את ההתייחסות החברתית הטיפוסית להפגנה בטאה יפה נינט טייב שהוזמנה וסירבה להגיע, אימה בין מפוטרי פולגת, אבל הפגנות פועלים לא מצטלמות טוב, לא מוכרות. לגלח את הראש מול עם ישראל לחברה סלולארית בשביל הרבה מצלצלים זה ראוי, להפגין בעד אימא מובטלת זה רע, רע מאוד.

ובסוף גם רקדנו, לשיריו של ראובן המלאך, האין זו לוויה ראויה למפעל, להיסגר בריקודים. יום אחד כשאלך לדרכי, אני מקווה שיחגגו את האירוע על קברי בשירה וריקודים, אין דרך נאה מזו ללכת לעולמך.

פרטים על ההפגנה ניתן לקרוא כאן:
polgatpoetry.googlepages.com/home

סירטונים של וואלה ואנ אר ג'י:

www.nrg.co.il/online/5/ART1/725/200.html

news.walla.co.il/?w=
1269629

ושיר ששלח לי מתי שמואלוב ואני לא מפסיקה לשמוע:
www.youtube.com/watch?v=_ua7ANHClF4&feature=related

תוכן

הוספת.
תגובה חדשה.