שְׁתַּיִים שֶׁהֵן אַחַת
מאת
נטעלי בראון
מילות מפתח:
נשים,
שירה

יְלָדוֹת מְנֻדּוֹת בְּחֻלְצוֹת סוּפֶּרְמֶן עַזּוֹת כְּחֻלּוֹת
טָסוֹת בַּשָּׁמַייִם שְׁתַּיִים שֶׁהֵן
אַחַת
רוּחַ כַּבִּיר נוֹשֶׁבֶת שׁוֹפָר
בְּנוֹת הַקּוֹל עוֹשׂוֹת אַהֲבָה
בְּנוֹת הַקּוֹל עוֹשׂוֹת חַיִּים
כַּפּוֹתֵיהֶן מִצְטַלְּבוֹת אֲנָכִית לָרָקִיעַ הִנֵּה
הֵן חוֹצוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ הִנֵּה
הֵן דּוֹלְקוֹת אַחֲרֵי אֵינכּוֹכַב
שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁל רָעָב
וְשִׁבְעִים שָׁנִים בַּמְּעָרָה
נָתְנוּ בָּהֶן אוֹתוֹת
מִתְהַלְּכוֹת בֵּין בְּרִיּוֹת נִשְׁאָרוֹת
זָרוֹת זָרוֹת
רַק הֵן מְזַהוֹת אֶת עַצְמָן
מָזוֹר מָתוֹק לְעַצְמָן
אַחַת עֵץ תָּמָר אַחַת מַעְיָן מַיִם
הַאֲזִינוּ הַאֲזִינוּ לָאוֹר
וְהַבִּיטוּ בַּמּוּסִיקָה
שָׁר הַתָּמָר וְגָדֵל בְּעִגּוּלִים
בְּכוּ בְּכוּ בַּסֶּלַע
כִּי אִמְּכֶם אָבְדָה לָכֶם מִיּוֹם שֶׁנּוֹלַדְתֶּם
מִתְיַיפְּחִים הַמַּיִם וְגוֹלְשִׁים לְמִדְבַּר צִיָּה
נְעָרוֹת עֲרוּמוֹת יְתוֹמוֹת מֻכְתָּמוֹת בְּמַכּוֹת כְּחֻלּוֹת
מִשְׁתַּפְּלוֹת בְּשָׁרְשֵׁי הַשָּׁמַיִם שְׁתַּייִם שֶׁהֵן
אַחַת
עֵינֵיהֶן נוֹשְׁרוֹת מִלְּמַעְלָה
עֵינֵיהֶן הֵן הַגֶּשֶׁם הָרִאשׁוֹן
הֵמִירוּ עוֹר בְּאוֹר
נוֹתְנות בָּכֶן אוֹתִיּוֹת
דּוֹמָה בְּדוֹמָה תְּנַחֵם
אֶת גִּלְדֵי הַכְּנָפַייִם
תוכן
הוספת.
תגובה חדשה.



גרסת הדפסה