גליון 24, פברואר 2008

בית בכפר

דן זלצר, תיק צילום כפר שלם

ב-25 בדצמבר 2007, פינו מאות שוטרים את תושבי מתחם מח"ל בכפר שלם. מאבקם ארוך השנים של התושבים הסתיים ללא כל פיצוי מצד המדינה. להלן קטע מתוך ראיון שערכה נטלי ברוך עם אהרון מדואל, ממנהיגי התושבים המפונים. הראיון פורסם במגזין סדק מס. 2, ינואר 2008.

"אהרון מדואל: למבצע הפינוי הנוכחי המשטרה קראה "מבצע ביעור חמץ", שהיה גם השם שההגנה נתנה למבצע שכבשו בו את הכפר מידי הערבים ב-1948. אז גם קראו לזה ביעור חמץ, כך שהיה לשם הזה דו-משמעות.

נטלי ברוך: איזה דו-משמעות?

אהרון מדואל: לעשירי יפו היה להם בתי קיט בכפר שלם, הם אהבו את המקום. אנשים מספרים שהיו סירים על פתיליות, הערבים השאירו ציוד, בתים שהיו נושמים וגורשו מהם. היתה אמת מים בגינה, באר, עצים שערבים נטעו, בית קברות. אחרי מלחמת ששת הימים גם הגיעו פלסטינים מהשטחים לביקורים בודדים כדי לראות את הבתים שלהם. קיבלו אותם בסדר וגם גרו עובדים מעזה בדירות שכורות בכפר. בכלל אני מרגיש שגם אנחנו פליטים כמוהם, עזבנו את ארצות ערב, השארנו רכוש, בתים, ההורים שלנו סבלו בגלל מלחמת השחרור כאן, הם נרדפו בארצם בגלל זה. אמא שלי בעדן כמעט קיפחה את חייה כי ערבי רדף אחריה ושפך עליה בנזין ונשרף לה הגב. בגלל הציונות כאן יהודי ערב סבלו, גם יהודי אירופה הפכו לפליטים בגלל המלחמה. אנחנו פליטים חסרי זכויות על האדמה מאז 1948, כי בשנת 60' מנעו מהוריי ומהסבים לרכוש את האדמות שלנו, לא כמו אצל הקיבוצים והמושבים שנתנו להם לרכוש את האדמות ולקבל זכויות. אותנו השאירו על מזוודות שישים שנה. בהתחלה ניסו לנשל בשיטה ברוטלית ואחר כך שוב השתפרו, ואז חזרו לשיטות הישנות. הנישול כאן זה אותו דבר כמו ביפו, אותה שיטה, תסתלקו מהבית בלי פיצוי".