תערוכת מכירה

שירון המהפכה

הצטרפו לתוכנית הפנסיה של עמותת מען

מארז לחג הכולל שמן זית אורגני, זעתר ודבש – 70 ₪
סינדיאנת הגליל מציעה כשי לחג – חבילות שי איכותיות במסגרת פעילותה לקידום הסחר ההוגן בישראל

מעשה מדינה - היסטוריה מצולמת של הכיבוש 2007-1967
70 ש"ח לא כולל משלוח, לרכישה לחצו כאן

מעשה מדינה 1967-2007

התקפות על משוררים

בית-העם
גלריית פועלים לאמנות ושירה

בית העם קורא שירה: מפגש עם משוררים מוכרים ונשכחים

דעם מפלגת פועלים מסכמת את הבחירות

מצע מפלגת דעם לבחירות לכנסת ה-18

המשטר הקפיטליסטי בצבת המלחמה והמשבר הכלכלי

הסוציאליזם והניסיון הסובייטי

אין חדש בהסתדרות החדשה

לצאת! אסופה נגד המלחמה בעזה

פורסם במקור בהארץ ספרים

גנרל. הטנק שלך. מאת אילנה המרמן

לצאת! אסופת שירה נגד המלחמה בעזה. מאת עמרי הרצוג

אדומה - אנתולוגית שירה מעמדית

25 ש"ח כולל משלוח, לרכישה לחצו כאן

כתובת למשלוח

ת.ד. 35252
תל-אביב 61351

כתובת המשרד

רחוב העליה 43, תל-אביב

טלפון 03-537-3268
פקס 03-537-3269

קישורים

מגזין Challenge
מגזין אל-סבאר
מען
סינדיאנת הגליל

בחירות

השילוש הבלתי קדוש: ברק-ביבי-מופז

מאת: יעקב בן אפרת

לא לממשלת אחדות אנו עדים, אלא למערך פוליטי מחודש, שבו ביבי, שנמאס לו מהסחטנות של בני בריתו הקודמים, מושיט יד לברק ולמופז הטובעים, ושלושתם משתפים פעולה כדי לשמר את מעמדם. משימת המערך המחודש היא להדוף את החרדים, הש"סניקים, המתנחלים, וכמובן את השמאלנים - אל השוליים הפוליטיים. מערך זה מנקז לתוכו את הליברליזם הימני, את כלכלת השוק, ואת הסירוב להגיע לפשרה עם הפלסטינים, וזאת מבלי להזדקק לקיצוניות משיחית או לכפייה דתית. הליכוד המציא את עצמו מחדש, ועל פייגלין וחבריו לחפש בית גידול אחר. המשך

דוח לועד המרכזי 22.4.12

האחד במאי 2012: לאחד את תנועת המחאה ולחזק את התמיכה במהפכה הסורית

בשנת 2005 החליטה מפלגת דעם להחיות את האחד במאי בתל אביב. היתה זו קריאת תגר על החלטת ההסתדרות כמה שנים קודם לכן לבטל את אירועי האחד במאי. חידוש האחד במאי גם עמד בקנה אחד עם הקמת ארגון העובדים מען והעבודה האינטנסיבית בקרב פועלים ופועלות. ההחלטה נפלה בעקבות מסמך הועידה החמישית של דעם משנת 2004 - "אימפריה בנסיגה", שבמסגרתו הועמדה השאלה הלאומית במסגרת החברתית-מעמדית שלה. כלומר, שאלת הפתרון לסוגיה הפלסטינית, ושאלת השוויון לערבים בישראל, נקשרו בניתוח המעמדי של המציאות בישראל, שבה ההון השיל את זהותו הלאומית והתחבר לבורגנות העולמית, וול-סטריט ונסד"ק. המשך

דעה

בניכוי ערבים וחרדים

מאת: מיכל שורץ

אחרי שהתאוששנו מאמרתו הכנה להפליא של ביבי "אם אתה מנכה את הערבים והחרדים ממדדי האי-שוויון - אנחנו נמצאים במצב מצוין בלעדיהם", כדאי להפנות אליו שאלה אחת. נגיד שלפתע פתאום תדרושנה 60% מהנשים הערביות לצאת לעבודה, וכמוהן גם 60% מהגברים החרדים ונשותיהן, האם שוק העבודה הישראלי יכול בכלל לקלוט אותם, אחרי שנים של מדיניות ממשלתית עקבית של הרס שוק העבודה המקומי? המשך

המשבר הכלכלי מדיני והבועה התל אביבית

מלחמה, כלכלה ומחאה

מאת: יעקב בן אפרת

ההרצאה "מלחמה, כלכלה וחברה" מאת יעקב בן אפרת נערכה לכבוד הערב, המלחמה כאמצעי הלם בשירות ההפרטה, במסגרת סדרת ההרצאות והקרנות הסרטים – "הפרטה – צמיחה או משבר?" בעריכת ריקי פרנקל.

הרעיון של מדינת הרווחה, הניו דיל האמריקאי, נולד בין שתי מלחמות עולם הרסניות. כשהאמריקאים מהצד השני של האוקיאנוס ראו מה שקורה באירופה, שהתפלגה בין הנאציזם והקומוניזם, שני משטרים שחיסלו את המשטרים הדמוקרטים, הם החליטו להציל את החברה האמריקאית מגורל דומה. כאשר האבטלה בארה"ב הגיעה ל- 25%, ועשרות אלפי איכרים נזרקו מאדמותיהם, הממשלה האמריקאית החליטה לארגן מחדש את הכלכלה, כדי להנצל מגורל הפשיזם והקומוניזם. המשך

מדיני

אנחנו אוהבים איראנים

מאת: יעקב בן אפרת

הקמפיין תפס, הבלוגרים שיחקו אותה, וההפגנה המגניבה של האביב יוצאת לדרך. הבלוגרים שוב הצליחו לזהות את נקודת ה- G המאחדת את כל עם ישראל, והיא האהבה הגדולה לאיראנים. יש לציין שההחלטה של מעמד הביניים התל אביבי להתגייס למען האיראנים באה לאחר ההישג המרשים של הקיץ האחרון, אשר הביא חינוך חינם לגיל הרך, הטבות במס הכנסה, הורדת מחירים ודיור בר השגה. המשך

מדיני

טור דה עזה

מאת: יעקב בן אפרת

עוד "סבב" אלים בין ישראל לבין עזה מגיע לסיומו. בעזה סופרים 25 מתים עד כה, ובישראל סופרים את מספר הטילים שמערכת כיפת ברזל הצליחה ליירט. שני הצדדים, ישראל והג'יהאד האסלאמי, הגיעו למסקנה שה"סבב" מוצה, והם מבקשים מהשופט המצרי המיומן להוריד אותם מהעץ. שני הצדדים חשים סיפוק רב. המשך

יום האשה

נשים יהודיות וערביות נאבקות למען שלום, שיוויון וצדק חברתי

מאת: מיקי הראל

לפי מיטב המסורת של הלוחמות החברתיות מראשית המאה שעברה, אחת אחר השניה הן טיפסו על ארגז עץ שהוצב בשולי השדרה ההומה, והטיפו בהתלהבות לעתיד טוב יותר, כל אחת מזוית המאבק שלה. האזינו להן עשרות עובדות חקלאות ערביות המאורגנות במען, פעילות ופעילי בית העם, כח לעובדים, מרץ, וקהל תל אביבי, שלא החמיץ את ההזדמנות לחלוק את יום האשה עם חג פורים ולהתחפש. הפנל הסתיים בצעדת נשים שהגיעה לבית העם. המשך

מדיני

ביבי מאיים על אובמה

מאת יעקב בן אפרת

ביום שני הקרוב, 5 במרץ, ייפגשו ראש ממשלת ישראל ונשיא ארה"ב, כאשר שאלת הגרעין האיראני תעמוד במרכז השיחה ביניהם. הביקורים ההדדיים התכופים והדחופים של ראשי הצבא, הביון, היועצים האסטרטגים ושרי ההגנה של שני הצדדים, לא משאירים פתח לספק: הדיונים על תקיפה של המתקנים הגרעיניים האיראנים עוברים לפסים מעשיים. הישראלים לא משאירים ספק לגבי נכונותם לתקוף בעילה של "איום קיומי". על פי הגרסה של נתניהו, נשיא איראן, אחמדינג'אד, מבטיח למחוק את ישראל מהמפה, וכל מה שהוא צריך הוא נשק גרעיני שיאפשר לו לעשות זאת. המשך

החברה הערבית

משבר האלימות ברחוב הערבי

מאת אסף אדיב

הלווית הצעיר מת'קאל אגבריה (16 שנים) שנדקר למוות בקטטה ב-17.2. האלימות ברחוב הערבי הגיעה לממדים בלתי נסבלים

במפגש של צמרת המדינה והנהגת הציבור הערבי שנערך בכנסת לדון במצב המשברי של אלימות ורצח ביישובים הערבים, הושגה הסכמה מפתיעה בדבר הצורך להגביר את הנוכחות המשטרתית בישובים הערביים. המוזמנים כולם יצאו נשכרים: נתניהו קיבל עלה תאנה, כסות למדיניות של אפליה והזנחה שיטתית של האוכלוסייה הערבית וחברי הכנסת הערבים קיבלו מביבי וממפכ"ל המשטרה אליבי על כך שאינם עושים דבר להתמודד עם המצוקה הכלכלית והחברתית של החברה הערבית. המפסיד הגדול היה הציבור הערבי שהסכמה בין ביבי וטיבי לא תועיל לו. נדרשת התגייסות של כוחות חדשים בחברה הערבית שייקחו על עצמם לשנות את דפוסי הפעולה וההתנהגות של החברה בתוך עצמה ומול החברה הישראלית.המשך

האביב הערבי

העם הסורי קרבן המלחמה הקרה

מאת יעקב בן אפרת

ביום שישי ה- 24 בפברואר תארח תוניסיה את ועידת "ידידי סוריה" בנוכחות שרי החוץ של מעצמות המערב, ובראשן הילרי קלינטון. למרות שרוסיה הוזמנה רשמית לועידה, היא סירבה בתוקף להשתתף. הרוסים מפקפקים במטרות הכינוס, וחושדים שהוא יקים קואליציה שמטרתה לתמוך בצד אחד של הסכסוך הפנימי, כמו שקרה בלוב. בכך הם מאמצים במלואה את גרסת המשטר הסורי. המשך

רשות פלסטינית

הסכם דוחא ללא אופק, השאלה הפלסטינית ללא דופק

מאת יעקב בן אפרת

פלסטינים המנסים להסביר את המשמעות של ההסכם שהושג בין אבו מאזן וח'אלד משעל בדוחא, מרגישים מבוכה רבה. האם מדובר בהסכם אמיתי שניתן ליישמו, או שמא אין זו אלא הצגה תקשורתית שנועדה להעלות את קרנו של האמיר המהולל השייח' חמד בן חליפה אל-ת'אני שתיווך בין השניים? בעלי זכרון טוב יכולים לציין שרק לפני שנה, בינואר 2011, פתחה תחנת אל-ג'זירה במערכה תקשורתית אגרסיבית, שבה חשפה מסמכים סודיים המוכיחים לטענתה, שאבו מאזן מכר את פלסטין ואת ירושלים לישראל ובגד בבעיה הפלסטינית. בתגובה החרים אבו מאזן את אל-ג'זירה. המשך

זכויות אדם

למי אכפת מהדרת ערבים

מאת מיכל שורץ

החלטת בג"צ האחרונה בעניין חוק האזרחות, המאפשרת למדינה למנוע מאזרחיה הערבים שהתחתנו עם פלסטינים לקיים חיי משפחה בישראל, מעידה שככל שהכיבוש מתמשך, ככל שיהודים הופכים למיעוט בין הים לירדן, וככל שבידודה הבינ"ל של ישראל גובר, כך גם מעמיקה האפליה הממוסדת נגד אזרחיה הערבים, זכויותיהם נאכלות, והגזענות מקבלת לגיטימציה. המוסד שנתפס, שלא בצדק, כמעוז השפיות האחרון המגן על הישראלים מפני עצמם, נחשף בקלונו. ההחלטה מהווה קריצה לאביגדור ליברמן, שכבר מזמן טבע את הסיסמא "אם אין נאמנות אין אזרחות", והופכת את הערבים לאזרחים על תנאי. המשך

דעם מפלגת פועלים: דוח פוליטי לועד המרכזי 22.1.12

המשימה הדחופה – בניית אלטרנטיבה של שמאל מהפכני יהודי-ערבי

שנת 2012 בפתח ואנו עדים לשורה של התפתחויות היסטוריות חדשות במזרח התיכון ובעולם. באוקטובר 2011 נכנסה אירופה למשבר כלכלי שהביא לתמורות מדיניות ביוון, איטליה וספרד. בשלוש הארצות נפלו ממשלות במסגרת המאמץ להיחלץ מפשיטת רגל כלכלית. בתוניסיה ובמצרים נערכו בחודשים אלו בחירות דמוקרטיות שבהן זכו האחים המוסלמים בניצחון גורף. לצד זה, ובהשפעת המהפכה הערבית, ממשיך העם הסורי באינתיפאדה שלו לשחרור, כשהוא נאלץ לשלם מחיר דמים. המשך

שנה למהפכה המצרית

תחילתה של הדמוקרטיה האסלאמית

מאת יעקב בן אפרת

יום חמישי, 25 בינואר, כיכר אל-תחריר בלבה של קהיר נעטפה ברוח חג. במלאת שנה לפרוץ המהפכה המצרית, שהדיחה את מובארכ, התכנס הפרלמנט המצרי החדש על 500 חבריו, בעוד המשפט נגד הנשיא המודח ובניו מתקרב לסיומו. יום לפני החגיגות הרשמיות לציון המהפכה, הודיע נשיא הועדה הצבאית העליונה, גנרל חוסיין טנטאווי, על ביטול חוקי החירום ששלטו על חיי האזרחים במדינה במשך שלושים שנה. המשך

נציגי תנועת המחאה בבאקה אל ע'רביה

"לייצר סדקים בחומת הנתק שבינינו לבין הערבים"

מאת מיקי הראל

צילום: דותן גור אריה

האולם הקטן של מרכז מען בבקה, היה צר מלהכיל כ60 נוכחים ובעקר נוכחות. בלטו כ20 פועלות שעברו תהליך התפכחות והבנה שיש ביכולתן להיות גורם חשוב ומניע בכלכלת משפחתן. ראוי לציין גם כי החודש מלאו 100 שנים להפגנות הנשים בלורנס מסצ'וסטס. הנשים אמצו לתביעתן את השם "לחם ושושנים" בהשראת שירו של ג'יימס אופנהיים שפורסם ב1911 באמריקן מגזין. "אנחנו רוצות לחם אך גם שושנים", הן אמרו. המשך

אסד מתחפר והטבח נמשך

מאת יעקב בן אפרת

ביום רביעי (10.1.12), נשא נשיא סוריה, בשאר אסד, את נאומו הרביעי מאז פרוץ המהפכה הסורית העממית לפני עשרה חודשים. מספר הקורבנות בתקופה הזאת כבר עולה על חמשת אלפים, והעם הסורי ממשיך להקיז מנת דם יומית של בין עשרים לשלושים גברים, נשים וטף. סוריה בוערת, הכלכלה מתמוטטת, העולם כמרקחה, ואסד מנותק מהמציאות יותר מתמיד. המשך

מתוך ההרצאה בבית העם 29.12.11

האחים המוסלמים והדמוקרטיה

מאת יעקב בן אפרת

הכותרת שבחרנו להרצאה, "האחים המוסלמים והדמוקרטיה", טומנת בחובה סתירה. התנועות האסלאמיות הן תנועות דתיות, שמסתמכות על השריעה, ומתנגדות לדמוקרטיה. מקור הסמכות שלהן הוא הקוראן, בעוד שמקור הסמכות של הדמוקרטיה הוא תבונת האדם, רצון היחיד ורצון הקולקטיב שהוא העם. ויחד עם זאת, אנו חוגגים החודש שנה לאביב הערבי, ועוקבים בהשתאות אחרי מהפכות, שהוצתו על ידי צעירי העולם הערבי. הללו דורשים שינוי המשטר לכיוון של צדק וחופש, אך כאשר השינוי מיתרגם לקולות בקלפי, גוברת ידם של הזרמים האסלאמיים. המשך

פיצול אשיות

מאת מיכל שורץ

ההתקפה של בריוני תג מחיר על בסיס צה"ל ב-23.12, היוותה עליית מדרגה בפעילות האלימה של נוער הגבעות, והכניסה את הממשלה ללחץ. הפרשה מציבה מראה מול החברה הישראלית, וחושפת את פיצול האישיות שלה. מצד אחד ראש הממשלה שתובע לעצור אותם, ובנימין בן אליעזר שמציע להכריז עליהם כעל ארגון טרור ולירות בהם. מנגד, גוש המתנחלים, שמגנה אותם בקול רפה אך מבין לליבם; רבנים שמסיתים אותם; צבא שלא יכול להגן על עצמו מפניהם ולא רוצה לשפוט אותם; בתי משפט אזרחיים שנוהגים בהם בסלחנות מופלגת; מפלגות בממשלה שמייצגות אותם; וממשלות ישראליות לדורותיהן, שתמכו בהתרחבות בלתי פוסקת של ההתנחלויות.המשך

מכחישי האביב הערבי

מאת אסף אדיב

הטענה שאין ומעולם לא היה אביב ערבי, היא הבון טון בישראל. מיליונים בעולם הערבי יוצאים לרחובות לממש את שאיפתם לחופש, אבל עבור דוברי השמאל הליברלי אין בכך די. בשעה שכוחות חדשים של ארגוני שמאל ופועלים במצרים ובטוניסיה, מפשילים שרוולים ומתגייסים לקראת השלב הבא, מזדרזים הליברלים הישראלים להספיד את המהפכות, כדי להצדיק את הפסיביות והשמרנות שלהם עצמם. ומי מרוויח מכך? כרגיל, בנימין נתניהו.המשך

קולנוע

"שלטון החוק" -מכס המשפט לכסא הנאשמים

מאת מיקי הראל

וכך למעשה נפתח הסרט, כשאחד השופטים מביע דעתו על מעמדם של השטחים לא כשטחים שסיפחנו, גם לא כשטחים כבושים כפי שהם נקראים בשאר מדינות העולם. אלו הם שטחים מוחזקים, והחוק הישראלי אינו חל עליהם!המשך

לחם ושושנים

דיאלוג עם קופסת קוטג'

מאת מיכל שורץ

ספק אם יואל גילינסקי, שצייר את הצבר השתול בתוך גביע גבינת קוטג', ציור הדגל של תערוכת "לחם ושושנים", תיאר לעצמו את מגוון הפרשנויות שציורו יקבל מהמתבוננים. מבקרת אחת, שהגיע לתערוכה ביחד עם קבוצת פועלות חקלאות ערביות מאזור באקה אלע'רביה, העירה, שלצבר בציור אין שורשים, הוא נעקר מהאדמה ומסביבתו, קופסת הקוטג' היא מקום אכסון זמני, ולא ברור מה יעלה בגורלו.המשך

הסוף לטבח בסוריה איננו נראה

מאת יעקב בן אפרת

מדי בוקר מתפרסם מספר האזרחים הסורים שנהרגו, לאחר שהפגינו למען הפלתו של בשאר אסד בלילה הקודם. שמות הערים והכפרים בהם נהרגו המפגינים, חוזרים ועולים מדי יום - העיר חומס ניצבת בראש הרשימה, ואחריה חמאת, אידליב, דיר אל-זור, בוקמאל, קאבון, והעיר דרעא שבחוראן. מספר הקורבנות שנפלו בעשרת החדשים האחרונים מגיע לחמשת אלפים, ביניהם נשים וכמאתיים ילדים.המשך

!Get to the Damn Table
תחזרו כבר אל השולחן, לעזאזל

מאת יעקב בן אפרת

" תחזרו כבר אל השולחן, לעזאזל", אמר שר ההגנה האמריקאי, ליאון פאנטה, בכנס השנתי של מרכז סבן למדיניות במזה"ת, ספק מתחנן, ספק מצווה, וללא ספק מיואש, נוכח הקיפאון המתמשך במו"מ בין ישראל והרשות הפלסטינית. אף אחד מהנמענים החשובים באמת לא הגיע לכינוס: לא ראש ממשלת ישראל, וגם לא שרי החוץ והביטחון. פאנטה בעיניהם אינו אלא "לוזר", ולכן הם אינם סופרים אותו, ובוודאי שאינם מוכנים לקבל ממנו עצות או נזיפות.המשך

מנהיגי השמאל המצרי בדיון מרתק על רקע נצחון הזרם האסלמי בבחירות

מאת מחמוד עות'מן – אל יום אלסאבע (יומון מצרי) 4.12.11, תרגום והקדמה אסף אדיב

להלן סקירה של דיון של מנהיגי השמאל המצרי. הדיון נערך ביום א' 4.12 מייד עם ההודעה על התוצאות של השלב הראשון של מערכת הבחירות.המשך

כמו עדר פילים

מאת מיכל שורץ

כמו עדר פילים, שועטות יוזמות והצעות החוק הגזעניות מבית מדרשם של ליברמן, נתניהו, החרדים וגוש המתנחלים, ומפזרות לכל עבר אדים רעילים של פשיזם. ההצעות מכוונות נגד כל מה שבצורה זו או אחרת מייצג או מספק הגנה לפלסטינים ותומכיהם: השפה הערבית, התקשורת, חופש הביטוי, עמותות, בית המשפט העליון, אמנים, אקדמאיים, אוניברסיטאות, והיד נטויה. באותה הזדמנות גם מודרות נשים מהמרחב הציבורי, והיחס לציבור העובדים, כמו למשל עובדים סוציאליים ורופאים מתמחים, הוא כוחני ומחפיר. אם פעם הייתה האהדה לגוש הקומוניסטי או למדינות ערב נחשבת לבגידה, היום מספיקה הסתמכות על אירופה וארצות הברית כדי לזכות באותו מעמד. שיכור מכוחו, מתנהג הרוב הימני בכנסת כאספסוף, ומנסה לשנות את כללי המשחק ואת אופייה של המדינה. למה? כי ככה הוא רוצה, ובעיקר, כי הוא מרגיש שהוא יכול.המשך

מצרים: בין טרגדיה לפארסה

מאת יעקב בן אפרת

צעירי כיכר תחריר עושים שגיאה פוליטית גסה בכך שאינם קולטים כי מה שהושג במהפכת 25 בינואר היה מהפכה בכל מובן המילה וכי המשטר הישן הלך לעולמו למרות ששרידיו עדיין קיימים. נכון שהצבא הוא אותו צבא ומשרד הפנים הוא אותו משרד הפנים והתקשורת היא אותה תקשורת. עם זאת המהפכה של 25 בינואר השיגה דברים גדולים מאד כולל בחירות דמוקרטיות ויסוד משטר חוקתי חדש. החשש מהאחים המוסלמים דוחף את הצעירים והמפלגות המהפכניות לידי הצבא.המשך

רקוויאם לרשות הפלסטינית

מאת יעקב בן אפרת

אבו מאזן אכן נתן נאום היסטורי בעצרת הכללית של האו"ם; נתניהו השיב לו בהופעה מרשימה; אובמה אימץ את הגרסה הציונית תוך שהוא מנפנף בסכנת הקיום למדינה היהודית המוקפת במרחב ערבי עוין; אך מאז לא קרה הרבה. ספטמבר עבר, הרשות הפלסטינית לא השיגה את הרוב הדרוש במועצת הביטחון, חלום המדינה נגוז, ובמקום אינתיפאדה הסתפקו הפלסטינים בהצבת כסא ריק באמצע הכיכר המרכזית ברמאללה המשך

החורף הימין קם על צד שמאל

מאת יונתן בן אפרת

השמאל התייאש מפוליטיקה אבל לא מהרצון להשפיע. השדה החוץ פרלמנטארי הפך לשדה הפעולה עבור מרבית הארגונים (NGO) לזכויות אדם ופעילי שמאל. הניסיון האופרטיבי היה לבנא"ם את הסכסוך ולהשפיע על הקהילה הבינלאומית לכפות הסדר על הצדדים הסוררים. אלא שפעולותיהם לא שינו את המפה הפוליטית. המשך

האם יסכים עופר עיני להתפשר על 2% מעובדי הקבלן?

מאת אסף אדיב

שביתת ההסתדרות על שאלת עובדי הקבלן, שהייתה אמורה להפוך לשביתת העם, שתזעזע את אמות הסיפים של המדינה, הסתיימה בתום ארבע שעות, בהוראת בית הדין הארצי לעבודה. נראה כאילו נשיאת בית הדין, נילי ארד, נתנה לעופר עיני סולם לרדת בו מהעץ הגבוה עליו טיפס. כדי להלחם בניצול של מיליון עובדי קבלן, יצטרך עיני לפתוח במאבק קשה מול ועדים מושחתים, שמעמדם נקנה על גבם של עובדי הקבלן. עיני, המשתייך בדיוק לאותה שכבה עם פריווילגיות, לא מתכוון להתעמת עם חבריו, ובלי עימות כזה יישאר המצב כפי שהיה.המשך

המהפכה הערבית והברירה השלישית

דו"ח פוליטי, הוגש לוועד המרכזי של דעם, תאריך: 23.10.11

צילום: דותן גור אריה

ב-14 ביולי 2011, זעזעה תנועת המחאה את הזירה הפוליטית, ושינתה מן היסוד את השיח הציבורי בארץ. לאחר שנים, שבהן איש לא העז לקרוא תגר על הסדר הקיים, התברר שמאות אלפי אנשים עובדים, רובם משתייכים למה שמכונה מעמד הביניים, קצו בסדר העדיפויות המעוות שהכתיבה השיטה הקפיטליסטית. הם מאסו בשיטה אשר משרתת מיעוט קטן של בעלי הון, "1% נגד 99%" בגרסה של תנועת המחאה האמריקאית "כיבשו את וול סטריט". השיח החברתי דחק כל שיח אחר, ומה שנתן לו משנה תוקף, הייתה העובדה שהוא לווה וגם הושפע מהמהפכות הערביות מסביב. אלו מצדן, פתחו דף חדש בהיסטוריה הערבית והכלל עולמית.המשך

למה איראן? למה עכשיו?

מאת יונתן בן אפרת

הראשון שהתריע מפני הזוג ביבי-ברק היה ראש המוסד היוצא מאיר דגן. הוא כינה אותם "מסוכנים" ולא בכדי. השניים חיבלו לו בשנים של עבודה. דגן עמל במשך כהונתו בנושא האיראני בשני מישורים: הראשון מבצעי - סיכול ממוקד של תוכנית הגרעין, והשני טווית קשרים וקואליציות עם מדינות בעולם הערבי אשר רואות גם הן את הגרעין איראני כאיום קיומי. זהו הציר הפרו אמריקאי במזה"ת שכולל את מצרים, סעודיה, ירדן, ישראל, הרשות הפלסטינית וחלק ממדינות המפרץ. המשך

מנהיגי המחאה מחזקים את ביבי

מאת יעקב בן אפרת

פתיחת מושב החורף של הכנסת סימנה את סוף עונת המחאה. במעמד נשיא המדינה, ובנוכחות מופגנת של ראשי המחאה ביציע, פתח ביבי נתניהו בנאום מדיני חברתי, שלא הותיר ספק לאן פניו מועדות: ביד אחת הוא הכריז מלחמה על הרשות הפלסטינית, והשנייה חיבקה את מנהיגי המחאה. אחרי קיץ מסויט עבורו, ביבי הצליח לייצב את מצבו הפוליטי, ומצא את המרשם לשמור על הקואליציה עד אוקטובר 2013.המשך

ביטלתם את השיח הציבורי

מאת עידו מהל

קיץ 2011 שינה את השיח הציבורי בישראל. לראשונה הפכה המצוקה החברתית לאייטם תקשורתי, והאחריות החברתית למצרכי יסוד חברתיים. הסולידריות הפכה לדבק המחבר בין קצוות האוכלוסייה. גם המטה לשחרור שליט לא נעלם מהמחאה.המשך

מהפכת היסמין בתוניסיה:
הדמוקרטיה מאתגרת את האסלאם

מאת יעקב בן אפרת

תוצאות הבחירות לאסיפה המכוננת בתוניסיה היו צפויות: מפלגת "אל-נהדה" האסלאמית גרפה את רוב הקולות, ותזכה בארבעים אחוז מהמושבים של הפרלמנט החדש. למעלה משמונים אחוז מבעלי זכות הבחירה השתתפו בבחירות, ונטייתם הפוליטית ברורה. הבחירות היו שקופות ונקיות, כל המפלגות קבלו את התוצאות ללא ערעור, והמפלגה האסלאמית מקובלת על כולם כגורם לגיטימי. כולם מחויבים לכללי המשחק הדמוקרטי, וכולם מבינים כי עתידם של תוניסיה ושל האביב הערבי תלוי באופי המשטר הפוליטי שייווצר אחרי אישור החוקה החדשה.המשך

עיני- על ראש הקבלן בוער הכובע

עיני נגד ניצול עובדי קבלן? שיתפטר! הרי הוא האחראי

מאת אסף אדיב

לא נעים לקלקל את המסיבה שאליה הזדרזו להצטרף רבים וטובים. אבל הקריאה של עופר עיני למאבק נגד שיטת הניצול של עובדי הקבלן חסרת כל אמינות. אם ערך יו"ר ההסתדרות חשבון נפש עם דרכו עד הלום והגיע למסקנה שהעסקת עובדים באמצעות קבלנים וכוח אדם היא שיטה פסולה עליו להודות באחריותו לבניית השיטה וללכת הביתה.המשך

אנחנו מפלגה מהפכנית ולא אגודת צדקה

מאת מחמד נפאע

מערכת אתגר ראתה לנכון לתרגם ולפרסם מאמר זה של מחמד נפאע מכמה סיבות. ראשית, חשוב שגם מי שאינו קורא ערבית, ייחשף לעמדתם של מנהיגי חד"ש ומק"י כפי שהיא מתפרסמת בעיתונות הערבית. שנית, יש במאמר הזה התייחסות מתמיהה לברה"מ ולתקופת סטלין, שמועלית לראשונה על ידי הנהגת המפלגה הקומוניסטית הישראלית. בפעם הראשונה מגנה בכיר במק"י את הביקורת העצמית של מנהיג ברה"מ, ניקיטה חרושצ'וב, בועידה ה-20, שכוונה נגד פשעי סטלין והכתה את העולם הקומוניסטי ואת העולם כולו בהלם. בכך הוא מערער על הנחות היסוד, שהיו הבסיס הפרוגרמתי של מק"י מאז 1962.המשך

Yes We Can?
שאלה מתוך מבחן אמריקאי

מאת יונתן בן אפרת

זוהי שאלת מיליון הדולר שמעסיקה כיום מאות אלפי אמריקאים ממזרח עד מערב המדינה, כמו גם את כול מי שלקח חלק בהפגנות הגדולות של הקיץ האחרון מסביב לעולם.
בארה"ב, העיר ניו יורק הצטרפה ראשונה לגל המחאה הסוחף. תחת הסיסמא Occupy Wall Street הצליחה התנועה האמריקאית לאגד סטודנטים, איגודים מקצועיים, ופעילי זכויות אדם למאבק משותף.המשך

כשדפני ליף פגשה את עופר עיני: מי באמת עובד בשביל מי

מאת יעקב בן אפרת

רק לא פוליטיקה, היתה האסטרטגיה של המחאה בתחילת דרכה. לא ימין ולא שמאל, ובעיקר, כל פוליטיקאי שביקר במאהל ברוטשילד גורש משם בבושת פנים. האסטרטגיה השיווקית של המחאה היתה להימנע מכל תג מזהה. על בסיס הגישה הא-פוליטית הגיעה התמיכה במחאה לשיאים שלא נודעו כמותם בישראל. המשך

שוכראן מוחמד, שוכראן

מאת יונתן בן אפרת

ספק אם גלעד שליט שמע על מוחמד בועזיזי. ספק אם שמע על האביב הערבי. ובכל זאת, מי שסלל את הדרך להסכם הוא אותו רוכל תוניסאי שהצית עצמו למוות ב-17 בדצמבר 2011 ושינה את פני המזה"ת. ביום חורפי אחד הפך תיק שליט מנכס לנטל אסטרטגי עבור חמאס. אז שוכראן מוחמד, שוכראן. המשך

הנסיון של ארגון העובדים מען

לבנות איגוד מקצועי – להנהיג את תנועת הפועלים

מאת: אסף אדיב

הקמת מען כארגון עובדים חדש, הינה פרי של יוזמה שהחלה בשנת 1993 וקורמת היום עור וגידים. ברקע רחפו אז רוחות של אופוריה, בישראל ובעולם כולו, נוכח נצחונה המכריע של השיטה הקפיטליסטית על הסוציאליזם. ארה"ב, בהנהגת קלינטון, ניהלה קמפיין לשלום עולמי, במסגרתו הושג הסכם אוסלו, שנחתם בלחיצת היד המפורסמת בין רבין לערפאת בספטמבר 93 במדשאות הבית הלבן. המשך

מחאת הדיור

רוטשילד פינת מרקס

מאת: יונתן בן אפרת

ומהי אותה מדינת רווחה? מהו הצדק החברתי אותו דורש מעמד הביניים? קארל מרקס כינה את התופעה "סוציאליזם אוטופי". שנים רבות לפניו ניסו פילוסופים ואנשי רוח באירופה לגבש רעיון לחברה שוויונית ומתקדמת שתענה על הניגודים החברתיים במעבר בין החברה הפיאודלית שנשלטה ע"י האצולה, לחברה המתועשת שהכשירה את הבורגנות הצעירה כיורשת השלטון. עם עליית הבורגנות צמח מעמד חדש - מעמד הפועלים - שהלך ותפח ואיתו גם הפערים החברתיים.המשך

מחאת הדיור

זו לא מלחמת פרופסורים - זו מלחמת מעמדות

מאת: אסף אדיב

תנועת המחאה נמצאת על פרשת דרכים. אחרי שהוכיחה את כוחה האדיר, אחרי שכפתה על הממשלה, על העיתונות ועל דעת הקהל סדר יום ציבורי חדש, נדרשים מנהיגיה לנסח את תביעותיהם ואת תכנית הפעולה שלהם.המשך

מחאת הדיור

ההמונים צעקו: מ-ה-פ-כ-ה!
הבמה ענתה: רגע

מאת: יעקב בן אפרת

במת העצרת, שהוקמה מול קריית הממשלה בתל אביב, לא הייתה ספונטנית, היא הייתה מאוזנת להפליא. הפנתר בדימוס ואיש חד"ש לשעבר צ'רלי ביטון; לצד הסופר עודה בשאראת גם הוא מזוהה עם חד"ש; ובין שניהם הרב בני לאו, ראש ישיבת ההסדר של פתח תקווה. כדי לשוות לקריאה לאחדות חזית עוד פחות מאיימת, שלפו המארגנים את האייקון הלאומי, שלמה ארצי, כאילו שירו "פתאום קם אדם בבוקר" מהווה סיכום של המחאה.המשך

מחאת הדיור

איפה המיליון?

צילום: דותן גור אריה

מאת: אסמא אגברייה זחאלקה

אני חושבת שעבר זמנה של תקופת התלונות, ואין טעם להתפאר בכך שאנחנו קורבן, ושאנחנו יותר מדוכאים מאחרים, כאילו שסימן ההיכר של המסכן, היא הזהות שלנו. הגיע הזמן לצאת מהארון הסגור הערבי. תנועת המחאה הישראלית יוזמת ומציגה שינוי חברתי וכלכלי, השאלה שעל החברה הערבית לענות עליה, היא: האם אנחנו עם השינוי החברתי הכלכלי או לא? האם התנועה שדורשת צדק חברתי יכולה לפתוח עצמה בפני הציבור הערבי או לא? האם היא ימנית פשיסטית או שהכיוון שלה הוא דמוקרטי שמאלי שמתייחס גם לצדק חברתי לערבים? אם נסתכל על החלחלה שאוחזת בראשי הימין הישראלי ובמתנחלים כשהם מסתכלים על התנועה הזאת, כיצד היא מפקיעה מהם את הרחוב והאג'נדה וכותרות העיתונים, נבין שגם לנו יש מקום בתנועה. מי שמסרב להצטרף אליה, בשעה שהיא מציעה הזדמנות פז לשינוי מוחשי, גורם בכך נזק גדול לציבור הערביהמשך

מחאת הדיור

בחירות עכשיו

צילום: דותן גור אריה

מאת: יעקב בן אפרת

במידה שמחאת האהלים מבטאת את רחשי הלב האותנטיים של העם, נראה שהעם לא רק שאינו מאמין לביבי, הוא מתעב אותו. ולא רק אותו, אלא את כל הפוליטיקאים. מי מהם שהעז להתקרב למאהל ברוטשילד, כמו מירי רגב ("אתה סתום"), יצא רטוב, ולא מגשם. המשך

מחאת הדיור

היסטוריון של ההפרטה

צילום: דותן גור אריה

מאת: אורי אנזנברג

יאיר ברק הוא דוקטורנט, הכותב את עבודת הדוקטור שלו אודות ההיסטוריה של ההפרטה בישראל. נפגשתי אתו לשיחה בעקבות המחאה החברתית רבת-הממדים המתרחשת כעת בישראל, כדי לשמוע מפיו על התפתחות המדיניות הכלכלית שהובילה למצב בו נמצאת החברה הישראלית היום.המשך

מחאת הדיור

באוהלה של מהפכה

צילום: אלדד רפאלי

מאת: יונתן בן אפרת

בעוד ממשלת ישראל ציפתה בקוצר רוח לצונאמי מדיני בספטמבר, הצונאמי, כמו צונאמי, הגיע בהפתעה: צונאמי כלכלי-חברתי, ששטף את ישראל בחום יולי-אוגוסט.

מחאת האוהלים והדיון סביב אופיה הא-פוליטי, החזיר אותי אל קמפיין הבחירות של מפלגת דעם מ- 2009 . משבר כלכלי פוקד את העולם, וסוף כל סוף יערכו הבחירות סביב השאלות הכלכליות-חברתיות, או כך לפחות חשבו בשמאל, סוף סוף נראה לעם ישראל שנתניהו וליבני זה אותו הדבר.
המשך

מחאת הדיור

המחדל המודיעיני של ביבי

האוהל האדום של מען
צילום: דותן גור אריה

מאת: יעקב בן אפרת

זה אמור היה לקרות בחודש ספטמבר. עם ישראל נכנס לכוננות ספיגה, הקמפיין התקשורתי עבד בכל הכוח, היחידות המובחרות תרגלו שוב ושוב התמודדות עם הפגנות אלימות שאמורות לפרוץ ברמאללה ובשכם, ומערך כיפת ברזל נפרס בכמה מערי הדרום לקראת הכרזתה של המדינה הפלסטינית באו"ם. כותרות העיתונים ומהדורות החדשות פמפמו במשך חדשים את אותן חדשות עד מיאוס, כי זאת דרכה של הממשלה להשכיח מהצופים העייפים את מכאוביהם. ההפחדה היא הדרך הטובה ביותר להשיג ציות והכנעה
המשך

משבר הדיור
גילוי דעת, דעם מפלגת פועלים

שלום וצדק חברתי חייבים להתחבר!

די! זו הקריאה שזועקת מגרונם של צעירים וצעירות בכל רחבי הארץ . הגיעו מים עד נפש, אין באפשרותנו לממן מצרך בסיסי ביותר כמו קורת גג מעל ראשינו. לנו אין פתרונות הם טוענים, בשביל זה בחרנו בכם, נבחרי הציבור, חובתכם היא לדאוג לנו, זו הברית שחתמנו בינינו ביום הבחירות. אז זהו, לממשלה אין רצון, כוח, ואפשרות להמציא פתרונות. היא כבולה לאידיאולוגיה ימנית קיצונית חוצה מפלגות וגושים פוליטיים. הכוונה היא לא לארץ ישראל השלמה, אלא לארץ ישראל הדשנה. במילים אחרות לכלכלת השוק החופשי: קפיטליזם חזירי. היא נאחזת בו בכל הכוח, כאן אין ויתורים ואין הנחות לאף אחד. זו מלחמה, מלחמת המעמדות בהתגלמותה.המשך

המהפכה הסורית

מדוע מגינה המפלגה הקומוניסטית הישראלית על משטרו של אסד

מאת אסמא אגבאריה זחאלקה

מחמד נפאע, מזכ"ל המפלגה הקומוניסטית הישראלית, פרסם לאחרונה סדרה של מאמרים, שבהם הוא מאמץ למעשה את עמדתו של בשאר אסד, ומתייחס למהפכה בסוריה כאל מזימה אימפריאליסטית-ציונית חבלנית. המאמרים התפרסמו בעיתון אל-אתיחאד, בטאונה של המפלגה הקומוניסטית, ובאתר Modern Discussionwww.ahewar.org/debat/nr.asp. המשך

אמנות פלסטינית

מוציאות לאור

מאת דני בן שמחון

האמנית פטמה שנאן, תערוכת יחיד – ארגמן, גלריה לאמנות במרכז ההנצחה בקרית טבעון. פטמה שנאן, סיימה ב-2010 בהצטיינות לימודי תואר ראשון במכון לאמנות במכללת אורנים. כפרס על הישגיה הלימודיים, היא קיבלה הזדמנות להציג תערוכת יחיד ראשונה בגלריה לאמנות במרכז ההנצחה בקריית טבעון.המשך

העולם הערבי

שורשיה של המהפכה הסורית

מאת יעקב בן אפרת

אביב העמים הערבי לא פסח על סוריה. המאבק העממי הנרחב להפלת המשטר נמשך כבר שלושה חודשים. העדויות הקשות הזורמות מסוריה מדי יום דרך הטלפונים הסלולריים של המפגינים מציגות תמונה הפוכה מזו שמפיץ המשטר הסורי. במאמר רחב יריעה פורש יעקב בן אפרת את שורשיה של המהפכה הסורית וממקם את נקודת ההתחלה שלה בשנת 2000.המשך

העולם הערבי

אמנים מצריים מתאחדים לשמר חרויות חדשות

עבודתו של האמן אחמד בסיוני אשר נהרג בהפגנה בכיכר תחריר

מאת פיליפ קניקוט, וושינגטון פוסט, 30 במאי 2011
תרגום: יואב טמיר

לארה באלאדי רואה דרך המהפכה המצרית את סוף הקפיטליזם והאינדיבידואליזם. אחמד באסיוני, שעבודותיו מוצגות כעת בביאנלה בונציה זכור גם משום שאמר "ראיתי מצרים שלא ראיתי מעולם." באסיוני מת בימים הראשונים של המהפכה, אבל חבריו מתאחדים לשמר את מה שהרוויחו במהפכה המצרית. שיחה עם אמנים מצרים.המשך

שאלה: איך יכולה חד"ש לתמוך במשטר המדכא של אסד ולהפגין נגד הכיבוש?

זמן בחירות

מאת יונתן בן אפרת

צילום אלדד רפאלי

למה רתחו כל כך ותיקי המפלגה הקומוניסטית ופעילי חד"ש למקרא הסיסמא של פעילי דעם בהפגנת השמאל ביום שבת (4 ביוני, 2011), "ביבי ובשאר - זמנכם עבר"? למה ביום בו בשאר אסד הפיק וביים את סרט האימה "הטבח בחמה 2", שלט קטן (בערבית) התומך במפגינים הסורים הקפיץ להם את הפיוז? תשובתם הכעוסה הייתה ש"זה לא הזמן". עכשיו מתחשבנים עם ביבי. המשך

כן למהפכה הערבית הדמוקרטית

קו 67 - קו ישיר לשלום

גילוי דעת של "דעם – מפלגת פועלים" לקראת הפגנת ה4 ביוני בתל אביב

המהפכות הערביות יוצרות הזדמנות היסטורית, ומעמידות בפני החברה הישראלית אתגר עצום - האם אנחנו פרטנרים לשלום, לדמוקרטיה ולצדק חברתי, או שאנחנו מתכוונים להמשיך בכיבוש ובעימות. מי שרוצה שלום וחברה מתוקנת, מוטלת עליו החובה לצאת לרחוב, ולהבהיר לצעירי האזור הערבי – אנחנו איתכם!המשך

דוח הועד המרכזי אפריל 2011

המהפכה הדמוקרטית הערבית פותחת אופקים חדשים

מהפכת היסמין שהחלה בתוניסיה, והביאה להפלת הנשיא זין אל-עבידין בן עלי, זעזעה את כל האזור הערבי ממרוקו ועד סוריה. לא נותר שלטון רודנות ערבי אחד שכסאו לא רעד. העולם הערבי לא יחזור להיות מה שהיה. רעידת האדמה העממית האדירה תשנה מן השורש את המשטר הפוליטי הערבי כולו.המשך

אובמה אמר

מאת יונתן בן אפרת

לאור השינויים במזה"ת, אובמה רמז לציבור בישראל שארה"ב צריכה לצאת מהשטחים וישראל היא זאת שצריכה לגמור עם הכיבוש ולהוציא אותה משם. את המשך הסכסוך, קרי ירושלים ופליטים, יפתרו הצדדים אח"כ.המשך

אובמה מנכס לעצמו את המהפכה הערבית

מאת יעקב בן אפרת

בנאום מלהיב ומהפכני, פרס הנשיא אובמה בפני העולם את הדוקטרינה שלו למזה"ת, וטען, שיש להפנים את המציאות החדשה שנוצרה עקב המהפכות בתוניס ובמצרים. אני ברק אובמה, הוא אמר, לא רק תומך במהפכות האלה, אלא שיצרתי אותם במו ידי, כאשר הודעתי קבל עם ועדה בנאומי באוניברסיטת קהיר, כי מלחמת הציביליזציות הגיע לסיומה. המשך